בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ: כְּשֶׁהַחַלּוֹן הוֹפֵךְ לְדֶלֶת
יְלָדִים רַבִּים מִסְתּוֹבְבִים בְּחוּצוֹת הָעִיר, מְקַפְּצִים וּמְשַׂחֲקִים בְּעַלִּיזוּת. הַיְלָדִים מְרִימִים לְרֶגַע אֶת עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת מִי יָצָא מֵהַבַּיִת. מֹשֶׁהלֶ'ה? אֵין טַעַם לְהַצִּיעַ לוֹ לְהִצְטָרֵף. כָּל הַיְלָדִים אוֹהֲבִים לְשַׂחֵק, אֲבָל הַיֶּלֶד הַזֶּה שׁוֹנֶה... הוּא אֵינוֹ מוֹצֵא שׁוּם עִנְיָן בַּמִּשְׂחָקִים